מבחן דרכים לאלפא 156, מאת רומיאו
יצא לי להיות בר מזל
ולהשיג אלפא 156 למבחן לתקופת זמן בלתי מוגבלת.
והתרשמותי להלן:
היא
התייצבה מולי בפעם הראשונה, בצבע אלפא רוסו פרוטאו, כמו זה של מכונית מרוצי הקורסא, צבע שאומר:"באתי לאכול
כל מה שיעז ליקרוא עליי תיגר".
חישוקיי
16" לא סטנדרטים עם 5 חורים ענקיים שמוסיפים לדבריה הנ"ל, שבתוכם שוכנים בלמים מחוזקים. בנוסף הגיע עם סאן
-רוף מקורי, והתיבה, כמובן, ידנית.
השוני
החיצוני מיתבטא במראות צד בצבע הרכב, וחדיי העיין ישימו ליבם לשינוי מינורי בכנף הקידמית ובפגוש האחורי שהוסר ממנו השקע לאגזוזים.
בפנים, ריפוד עור אפור, השוני הוא בעיקר בקונסולה המרכזית
אשר ניצבעה בצבע מתכתי, ושונו רוב המתגים עליה,
היא גם מגיעה עם רדיו דיסק סטנדרטי כחלק מהקונסולה וזה נראה פשוט נהדר. מעל יש צג האחראי על כל המותרות של האוטו, ומשום מה,
ניראה כי הוא פונה לכיוון
הנוסע(?!). ההגה גם הוחלף למוכר מה 147, כך גם ידית ההילוכים. ניתווספה גם בקרת שיוט לכל החגיגה, ויש גם בקרת משיכה הניתנת
לביטול. האור של השעונים שונה מירוק לאדום, טוב
או לא, זה עניין של טעם ולי קשה להחליט בעצמי, זה שונה, נחמד.
הפלסטיקים
איכותיים יותר והגימור ניראה עדיף.
ניכנסים
לאוטו. הכיסא תומך ונח, לפחות
בשביל מידות גופי הוא מעולה, תמיכה צידית מספקת, אך צפויים מצבים בהם תידרש יותר. תנוחת נהיגה טובה לא היה קשה
למצוא, הכל מיתכוונן לכל כיוון. יופי.
מתכוננים
להמראה.
מדובר
במנוע 2.0 ל' בעירה ענייה הקרוי באלפא
JTS. על
הנייר הוא ניראה טוב, עם
165 כ"ס
המושגים ב 6,400 סל"ד ומומנט של 21 קג"מ המושג כבר מ 3,250 סל"ד, אך
טוענים לרובו כבר ב 1,500.
מכניסים את המפתח ו.... ווורררווום!!!! אלוהי שלא ציפיתי לו ממנוע בנפח זה, כבר החיוך עלה על פניי. מצמד עד הסוף, והילוך ראשון
ניכנס, אבל ניכנס כמו חמאה,
למי שהייה לו ניסיון עם הדור הקודם של ה 156 יודע שראשון לא שש להיכנס והאחורי אף מתעלה עליו, פה הכל הולך חלק,
כיף.
גז
עדין, שיחרור מצמד, וכבר, למרות שזו
נסיעת הבכורה הוא מרגיש קליל יותר ותוספת המומנט אכן מוחשית. בכביש המהיר ניתן לשים לב לבידוד רעשי כביש ורוח עדיפים,
הרבה יותר שקט בפנים. בסימטאות המשובשות של
תל-אביב ניתן להרגיש גם את השיפור בספיגת המעמורות.
הכיף
מתחיל
עכשיו
אחרי 5,000 ק"מ ניתן להרגיש פחות או
יותר במה מדובר.
ושוב
נחוץ להזכיר את השיפור במומנט, המנוע מגיב בכל תחום סל"ד ומדביק את הנהג לכיסא גם ב 2,000 סל"ד כאשר
לוחצים קצת על הדוושה הימנית, משם, בכל
הילוך ובכל תנאי דרך, הוא נחוש להגיע עד מנתק ההצתה ולפי ההיתלהבות שלו ניראה כי היה אף עובר אותו בכיף.
הסאונד,
לא מהעולם הזה. יחסיי ההעברה הקצרים
מחולקים הייטב, ולא קשה כלל להשאיר את המנוע בתחום היעיל ביותר שלו. המיתלים בדרכים מפותלות עושים עבודתם נאמנה ומספקים
אחיזה בשפע, תורמים לכך גם צמיגי ה GOOD YEAR השמנמנים והמעולים.
הבלמים
טובים מאוד למרות שלא הייתי מתנגד למעט יותר
נשכניים, ולא מורגשת התעייפות גם בנהיגה מאומצת. מערכת ה
ABS עובדת
מצויין ולא ניכנסת לפעולה שנייה לפניי הצורך.
מערכת
בקרת המשיכה אפשר לומר שאיינה
מורגשת, וצריך ממש להגיע למצב קיצוני כדי לקבל התערבות מצידה, וזה דבר חיובי.
סיכום.
אז
מה יש לנו כאן, מכונית יפיפיה,
עם מנוע שעוד לא נראה כמותו, יכולה לאכלס מישפחה ממוצעת,
נוחה
לנהיגה יומיומית, מהנה בצורה בלתי רגילה, לדעתי זה אומר.... שיש לנו פה נוסחה מנצחת, כל חובב רכב התקול במשפחה, רוצה גם מפה וגם
משם, ימצא ב 156 פיתרון מושלם. מכונית שלעולם לא
נמאס להסתקל עלייה, שלא נמאס לנהוג בה, שלא רוצים לצאת ממנה,
ופשוט
מברכים כל יום על כך שהיא נמצאת בחנייה.
ואני?
אם אחליף אותה, אז רק באותה אחת.
רומיאו - vn13939@netvision.net.il
חזרה למבחני דרכים