אני ואלינוי – יש התאמה לא?
15 שנים חלפו מאז ישבתי באלפא-סוד שלי – האהבה המוטורית של נעורי. זו שגילתה לי את חדוות הנהיגה והנהיגה בה
היתה משולה לאכילה מפרי עץ הדעת חדוות נהיגה. מאז שוב לא יכולתי להנות ממש משום מכונית אלא אם כן התנוסס על
חרטומה הדרקון/נחש ממילנו.
היום, ביום שבת אביבי וקסום זה – מצאתי את עצמי יושב שוב באלפא סוד מאחורי ההגה של "אלינוי" – כך
נקראת האלפא-סוד 1.7L 16V של יניב אברגי'ל מהרצליה. והיא, כלומר אלינוי, פשוט יפיפיה – Hand made או יותר נכון
Reconstructed בידיו הנאמנות של יניב. ולא יעזור – רואים שזה נעשה מכל הלב והנשמה. הוא חשב כמעט על כל פרט,
החל מהידיות המבריקות, האגזוז, הגריל של ה- TI, שעוני הטמפ., הצמיגים במידה של 14" 185/60 היושבים על ג'נטים
ממגנזיום של OZ. למרות שהייתי מעדיף את הג'נטים האורגינליים של הסוד קופה כפי שהיו באלפא הקודמת של יניב.
והכי חשוב – המנוע האגדי הזה שמפיק 137 כוחות סוס. אבל כל סוס הוא סוס מירוצים גזעי טהור שהגיע הישר מהמסלול במילנו,
ואיזה צליל – איזה צליל יש למנוע הזה!
יצא לי לראות קלטת ווידאו המתארת את היסטורית המירוצים המופלאה של אלפא- רומיאו.
אלפא-רומיאו שלטה בצורה כמעט מוחלטת במירוצי המכוניות למעלה מ –25 שנים 1924-1951. החל מה- P2 לשלל דגמיה
(מה- 500 ועד ה- 8C מונזה) דרך ה – P3 מונפוסטה וכלה ב- 159 Tipo. הצטיינה במיוחד ה – P3 על שלל דגמיה
ובקלטת שומעים היטב את צליל המנוע שלה – רבותי הרגשתי שאני יושב בתוך ה – P3 . הצליל של הסוד הזו הזכיר לי אותה.
הערה:
